אבוי.

רכשתי את ה-Orange Box. צפו פגיעה.

אגב, מבטיחה בפוסט הבא ביקורת עצבנית על The Movies ו/או על Sims 2.

דרוש: משחק איכותי

נשים אוהבות גיוון. אבל בצורה אחידה. זה הרי דבר ידוע. אז אני החלטתי שאני רוצה קצת גיוון.

אני מחפשת משחק מחשב שיענה על הצרכים שלי, שיפנק אותי כשצריך אבל גם יתן לי מרחב להתפתח.

הדרישות הן כלהלן:

- אסטרטגיה ו/או RPG (משחק תפקידים)

- לא כזה שדורש תשלום חודשי קבוע (כגון WoW, EvE...)

- מרובה שחקנים (עדיף כזה שתומך גם באפשרות משחק ב-LAN וגם מרובה שחקנים באינטרנט)

- ניתן לרכישה און-ליין. כי אני בחום הזה לא הולכת לחפש חנות מחשבים שמוכרת משחקי מחשב.

תגובות יתקבלו בברכה!

ביקורת משחק: Day of Defeat: Source - "יום התבוסה"

מדור נוסף שתמצאו פה בבלוגי הקט הוא ביקורת משחקי מחשב. מדי פעם אני אתקין משחק, אשחק בו ואספר לכם מה אני חושבת עליו. והיום החלטתי לספר לכם על אחד המשחקים אותם מצאו לנכון Steam לאפשר לשחקנים לשחק חינם במהלך סופ"ש אחד בתקווה שירכשו אותו. ונכון להיום המשחק עולה $4.99. שזה באמת זול.

Day of Defeat: Source הוא משחק מרובה משתתפים המבוסס על המנוע של Valve שמספק חויה תלת-מימדית עוצרת נשימה למי שיכול להרשות לעצמו כרטיס מסך טוב או קנה את המחשב שלו בחודשים האחרונים.

משחק היריות בגוף ראשון (first person shooter) או משחק פעולה אם תרצו, מתאר באופן מציאותי יותר או פחות קרבות עקובים מדם בין החיילים הנאצים וחיילי בעלות הברית. כל שחקן יכול לבחור לשחק חייל מסוג שונה ולקבל נשק בהתאם. אפשר גם להרים ולזרוק נשקים.

עד כאן התיאור היבש. החויה שלי היתה קצת מוזרה. הורדתי את המשחק ובאופן אינסטינקטיבי בחרתי לשחק חייל בצבא בעלות הברית ולא הנאצי. וזאת בשרת ישראלי כמובן. תוך מספר דקות משחק מצאתי את עצמי עם דופק מואץ, מכווצת כולי ומתגעגעת נורא למדיק מ-TF2.

רמת המציאותיות של המשחק, החל מסצינות שנראות כאילו נלקחו מסרט היסטורי וכלה בנשימות החייל שנשמעות בסראונד ועד הטשטוש בעיניים בעת פציעה. זה היה פשוט קשה. אחרי הפעם העשירית לערך שנאצי פילח בכדורים את גופו של הבחור הלא מגולח וכחול העיניים שגילמתי במשחק פשוט סגרתי, הסרתי את המשחק והפעלתי Team Fortress 2. שוב. כי אני מעדיפה דמויות בעלות מראה של קומיקס, שמדממות קטשופ ולא מזכירות לי את יום השואה.

אני מהדור שמעדיף להרוג רובוטים, חייזרים, פטריות עם עיניים ובמקרה הקיצוני דמויות מצויירות בסגנון קומיקסי. לא אנשים. כאלה שמזוית טובה, עם כרטיס מסך מאוד איכותי, נראים כמו חיילים אמיתיים.

לסיכום: המשחק הוא בהחלט איכותי, עשוי היטב, עם גראפיקה וסאונד מרהיבים ומשחק שדורש עבודת צוות עם אנשים אחרים בקבוצה ולכן מחייב חשיבה אסטרטגית בנוסף ללרוץ ולירות. אבל אני לא היתי נותנת לילד שלי לשחק בו.

אתר המשחק

לכל שאלה תשובה - פרק 2

שאלה: למה קוראים לך "כלבה אנונימית"?
תשובה במילה: ככה.
תשובה קצת יותר מפורטת: כי זה פשוט קרה. פעם היו לי מספר כינויים באינטרנט, כראוי לכל שורצת פורומים וצ`אטים בת-עשרה. אבל כיום אף אחד מהם לא נראה מתאים לי. אז חיפשתי משהו אחר.
יש עוד סיבה טיפה מורכבת יותר. יש איזה אתר (שאת כתובתו לא אמסור ותגידו לי תודה) שהיתי שורצת בו לא מזמן ולאורך תקופה ואחד הדברים המיוחדים בו היא שכולם אנונימיים. כל אחד כותב מה שבא לו, ואף אחד לא יודע מי כתב את ההודעה או פרסם את הלינק או התמונה. משם צמחו לא מעט דברים מדהימים כמו LOLCATS ו-O RLY ועוד שלל שטויות שרצות היום ברשת שאיש לא יודע מי היוצר המקורי שלהן - הן פשוט התהוו מהכאוס שהוא הפורומים האנונימיים הללו. משם גם צמחה תנועת אנונימוס נגד סיינטולוגיה בעולם וכן קבוצה קטנה התגבשה גם בארץ. ואני אימצתי שם את הכינוי anonymous /b/itch שם וכך הוא המשיך איתי גם לגלגולי הנוכחי בעולם הגיימינג.
ואם אתם תוהים איך לקרוא לי בלי להעליב אותי - זה בסדר. ביצ` או Anon עובד יופי.