ביקורת משחק: Portal - "פורטל"

איך אפשר לתאר את Portal, אחד המשחקים המרתקים בחבילת Orange Box של חברינו ב-Valve, (יוצרי מנוע התלת-מימד המניע את Half Life, Team Fortress 2 וכיוצא כזאת) בפחות מספר שלם? קשה, קשה.

מדובר במשחק שעל פניו הוא פחות משחק ויותר סרטון הסבר על שימוש בכלי נורא מגניב שיורה חורים בין-מימדיים.

זהו משחק הבנוי מסדרת חידות בהן יש לנוע במרחב ולעשות משימות מסויימות בשביל לצאת. אה ולפעמים דברים יורים בך כל מני דברים. עד כאן זה נשמע די משעמם בתיאור היבש אבל סיפור ברקע המסתורי, קול המחשב המשעשע פלאים וכן שלל פרטים במשחק גורמים לו להיות פשוט יצירת מופת.

מהרגע שהתיישבתי לבדוק מה זה הפורטל הזה שכולם מדברים עליו, ועד הבוקר למחרת שסיימתי את המשחק (ישנתי באמצע, מן הסתם) חשבתי בפורטלים. עם אוזניות ובחדר חשוך מדובר בחוויה מצמררת אבל מרתקת ופשוט כיפית. אין פלא שהמשחק הזה יצר לא רק כמות נכבדת של רעש במסדרונות האינטרנט, אלא מכר יותר מוצרים נלווים מכל משחק אחר של Valve.

הביקורת שלי פה היא חד-משמעית: אם יש לך אפשרות לשחק בפורטל, תשחק בפורטל. זה משחק ממכר, מצחיק עד דמעות וכיפי בטירוף.

ביקורת משחק: The Movies - "הסרטים"

עם חזרתי לעולם הגיימינג והתמכרותי לשלל במשחקים המוצעים על ידי Steam החלטתי שהגיע הזמן לחזור לאהבה ישנה נושנה שלי - משחקי סימוצליה. הראשון הזכור לי הינו Sim City שהיווה את ההתחלה לרצף מוצרים מוצלח מאוד מבית Maxis שנרכשו עם הזמן על ידי EA, אם אני לא טועה. אחד נוסף שאהבתי היה Jones in the Fast Lane שהיה גרסה דוסית ופשוטה למדי לסימס של היום. אז מצאתי משחק שנראה מאוד מעניין באוסף המשחקים למכירה של Steam והמשחק נקרא The Movies ומבטיח סימולציה של ניהול אולפן הפקות בהוליווד. רכשתי את המשחק והתחלתי לשחק. מראה המשחק חביב, תלת מימדי ועם דרישות מערכת בהתאם. המוסיקה ברקע בוקעת מרדיו שמותאם לתקופה בה אתה משחק, כולל חדשות אודות אירועים בעולם שמשפיעים בין היתר על העניין בסוגי סרטים שונים.

האפשרויות בהפקת סרטים הן אינסופיות כמעט. החל מסרט אוטומטי לחלוטין הנכתב על ידי כותבי התסריטים ששכרת ועד תסריט באורך מלא שהרכבת לבד. אתה יכול להוסיף עם הזמן אפטקים מיוחדים, להתאים תלבושות וכן להשקיע כסף בפרסום הסרט והכוכבים בו. הממשק עצמו היה בעיני החיסרון הגדול במשחק - חוסר היכולת לתת רשימת משימות לדמות או אפילו לאתר אותה בנוחות ברשימה בימין המסך מקשים על התמודדות עם אינסוף נושאים הדורשים טיפול. המציאותיות של המשחק לוקה בחסר - לא נראה לי הגיוני שמנהל אולפן עשיר יתעסק בסלילת שבילים או העסקה של עובדי בנין. כמוכן, האינטלגנציה של הדמויות לוקה בחסר והם נוטים לעשות שטויות מוחלטות במקום מה שצריך וקשה לשלוט בהם כי כמו שנאמר הם רבים ולא ניתן לתת פקודות ברצף, כמו בסימס למשל.

סיכום: סך הכל משחק חביב, ממכר למדי ומומלץ בחום לחובבי סרטים. ממשק לא מאוד נוח אבל שווה להתאמץ.

אתר המשחק

אבוי.

רכשתי את ה-Orange Box. צפו פגיעה.

אגב, מבטיחה בפוסט הבא ביקורת עצבנית על The Movies ו/או על Sims 2.

דרוש: משחק איכותי

נשים אוהבות גיוון. אבל בצורה אחידה. זה הרי דבר ידוע. אז אני החלטתי שאני רוצה קצת גיוון.

אני מחפשת משחק מחשב שיענה על הצרכים שלי, שיפנק אותי כשצריך אבל גם יתן לי מרחב להתפתח.

הדרישות הן כלהלן:

- אסטרטגיה ו/או RPG (משחק תפקידים)

- לא כזה שדורש תשלום חודשי קבוע (כגון WoW, EvE...)

- מרובה שחקנים (עדיף כזה שתומך גם באפשרות משחק ב-LAN וגם מרובה שחקנים באינטרנט)

- ניתן לרכישה און-ליין. כי אני בחום הזה לא הולכת לחפש חנות מחשבים שמוכרת משחקי מחשב.

תגובות יתקבלו בברכה!

ביקורת משחק: Day of Defeat: Source - "יום התבוסה"

מדור נוסף שתמצאו פה בבלוגי הקט הוא ביקורת משחקי מחשב. מדי פעם אני אתקין משחק, אשחק בו ואספר לכם מה אני חושבת עליו. והיום החלטתי לספר לכם על אחד המשחקים אותם מצאו לנכון Steam לאפשר לשחקנים לשחק חינם במהלך סופ"ש אחד בתקווה שירכשו אותו. ונכון להיום המשחק עולה $4.99. שזה באמת זול.

Day of Defeat: Source הוא משחק מרובה משתתפים המבוסס על המנוע של Valve שמספק חויה תלת-מימדית עוצרת נשימה למי שיכול להרשות לעצמו כרטיס מסך טוב או קנה את המחשב שלו בחודשים האחרונים.

משחק היריות בגוף ראשון (first person shooter) או משחק פעולה אם תרצו, מתאר באופן מציאותי יותר או פחות קרבות עקובים מדם בין החיילים הנאצים וחיילי בעלות הברית. כל שחקן יכול לבחור לשחק חייל מסוג שונה ולקבל נשק בהתאם. אפשר גם להרים ולזרוק נשקים.

עד כאן התיאור היבש. החויה שלי היתה קצת מוזרה. הורדתי את המשחק ובאופן אינסטינקטיבי בחרתי לשחק חייל בצבא בעלות הברית ולא הנאצי. וזאת בשרת ישראלי כמובן. תוך מספר דקות משחק מצאתי את עצמי עם דופק מואץ, מכווצת כולי ומתגעגעת נורא למדיק מ-TF2.

רמת המציאותיות של המשחק, החל מסצינות שנראות כאילו נלקחו מסרט היסטורי וכלה בנשימות החייל שנשמעות בסראונד ועד הטשטוש בעיניים בעת פציעה. זה היה פשוט קשה. אחרי הפעם העשירית לערך שנאצי פילח בכדורים את גופו של הבחור הלא מגולח וכחול העיניים שגילמתי במשחק פשוט סגרתי, הסרתי את המשחק והפעלתי Team Fortress 2. שוב. כי אני מעדיפה דמויות בעלות מראה של קומיקס, שמדממות קטשופ ולא מזכירות לי את יום השואה.

אני מהדור שמעדיף להרוג רובוטים, חייזרים, פטריות עם עיניים ובמקרה הקיצוני דמויות מצויירות בסגנון קומיקסי. לא אנשים. כאלה שמזוית טובה, עם כרטיס מסך מאוד איכותי, נראים כמו חיילים אמיתיים.

לסיכום: המשחק הוא בהחלט איכותי, עשוי היטב, עם גראפיקה וסאונד מרהיבים ומשחק שדורש עבודת צוות עם אנשים אחרים בקבוצה ולכן מחייב חשיבה אסטרטגית בנוסף ללרוץ ולירות. אבל אני לא היתי נותנת לילד שלי לשחק בו.

אתר המשחק

לכל שאלה תשובה - פרק 2

שאלה: למה קוראים לך "כלבה אנונימית"?
תשובה במילה: ככה.
תשובה קצת יותר מפורטת: כי זה פשוט קרה. פעם היו לי מספר כינויים באינטרנט, כראוי לכל שורצת פורומים וצ`אטים בת-עשרה. אבל כיום אף אחד מהם לא נראה מתאים לי. אז חיפשתי משהו אחר.
יש עוד סיבה טיפה מורכבת יותר. יש איזה אתר (שאת כתובתו לא אמסור ותגידו לי תודה) שהיתי שורצת בו לא מזמן ולאורך תקופה ואחד הדברים המיוחדים בו היא שכולם אנונימיים. כל אחד כותב מה שבא לו, ואף אחד לא יודע מי כתב את ההודעה או פרסם את הלינק או התמונה. משם צמחו לא מעט דברים מדהימים כמו LOLCATS ו-O RLY ועוד שלל שטויות שרצות היום ברשת שאיש לא יודע מי היוצר המקורי שלהן - הן פשוט התהוו מהכאוס שהוא הפורומים האנונימיים הללו. משם גם צמחה תנועת אנונימוס נגד סיינטולוגיה בעולם וכן קבוצה קטנה התגבשה גם בארץ. ואני אימצתי שם את הכינוי anonymous /b/itch שם וכך הוא המשיך איתי גם לגלגולי הנוכחי בעולם הגיימינג.
ואם אתם תוהים איך לקרוא לי בלי להעליב אותי - זה בסדר. ביצ` או Anon עובד יופי.

תמיכה טכנית של Steam? חבורת חובבנים.

זהו פוסט עצבים. ראו הוזהרתם.

מאז שהתקנתי TF2 זה עושה בעיות. אחרי כמה דקות משחק ה-FPS יורד ל-9 ואי-אפשר לשחק. מדי פעם אני מצליחה לשחק כמה שעות לפני שזה מתחיל לגסוס, וכשזה גוסס אז רק איתחול של המחשב פותר את הבעיה.

ניסיתי כל מה שאני יודעת - עדכנתי דרייברים, הסרתי תוכנות שעלולות לעשות בעיות, קראתי הודעות בפורומים וחיפשתי בגוגל - וכלום. כל מה שניסיתי לא עזר. אז החלטתי שהגיע הזמן לפנות לתמיכה הטכנית של Steam החברים היקרים להם שלמתי ממיטב כספי בעבור אחד המשחקים שהתמכרתי להם במיוחד לאחרונה. לקח להם לא פחות משבוע (!!!) לחזור אלי עם הפניה לשאלות נפוצות שכבר קראתי וניסיתי וכתבתי להם זאת עוד בהודעת הפתיחה. הבעיה כמובן ממתינה לפיתרון ואני שולחת להם הודעות על בסיס יומי בניסיון לגרום להם לחזור אלי אבל ללא הואיל - חבורת חובבנים.

אם יש מישהו שקורא את זה ויכול לסייע בפתרון התקלה, אשמח אם תשלחו לי הודעה או תרימו טלפון ל-057-6500000 שלוחה 27447.

תודה!

לכל שאלה תשובה - פרק 1

אם אתם קוראים את זה, רוב הסיכויים ששיחקתם איתי/נגדי בשלב זה או אחר. אז יש סיכוי טוב שאתם מכירים את "השאלות".

השאלות הן אותן שאלות מוזרות שאני מקבלת כשאני מזדהה כגיימרית ממין נקבה. חלקן משעשעות יותר (ובאות לרוב מהקהל הצעיר יותר) וחלקן גורמות לי לתהות על טבע האדם. אבל הרבה דברים גורמים לי לתהות על טבע האדם. בכל אופן, אני אשתדל לענות על שאלות אלו מדי פעם פה בבלוג.

שאלה: "מה? בחורה שמשחקת TF2?!"
תשובה במילה: כן.
תשובה מפורטת: כן, למה לא? יש גם בחורות שאוהבות כדורגל ובנות עם חגורה שחורה בג`ודו. אני אוהבת להוציא אגרסיות במשחקי מחשב אלימים ולאתגר את החשיבה שלי במשחקי אסטרטגיה. זה נראה לי תקין לגמרי. אני חוזרת הביתה מהמשרד (לנושא הגיל אקדיש תשובה נפרדת) עייפה אך תשושה, וכל מה שבא לי זה לשבור משהו. או להרוג מישהו. וכמובן לא לעשות שום דבר שדורש חשיבה. ואין פתרון טוב יותר ממשחק מחשב לא? סיבה נוספת לחזרתי לגיימריות היא דווקא העובדה שאין לי טלוויזיה בבית. כן אתם קוראים נכון. אין לי ערוץ 1 ולא 2 וכמובן שלא לויין או כבלים. יש לי מחשב. ואפשרות לבחור מה אני צופה בו באמצעות האינטרנט. מחוכם לא? אין רביצה מול הטמבלוויזיה, ומכאן שיש צורך בתחליף מנוון מסוג אחר. משחק מחשב הוא מבדר, וגם אינטראקטיבי. וזול יותר בממוצע.

אז עכשיו אתם יודעים פלוס מינוס איך באות גיימריות לעולם. פלוס מינוס.

גיימרית מזדקנת - מבוא

נראה שעם חגיגות יום הולדתי ה-25, משהו בי החליט לחזור 10 שנים אחורה ולבדוק מחדש התמכרות ותיקה ונפלאה שלי - משחקי מחשב. אני, שזוכרת במעורפל את Duke Nukem, StarCraft, ואת דיאבלו שהמחשב שלי סירב להריץ (פנטיום 233?) לפתע נופלת לעולם של Team Fortress 2, EVE ומשחקי רשת מרובי תפקידים ועתירי גרפיקה. וכל זאת עם מסך 22 אינצ` וכרטיס מסך עם כמות זיכרון כפולה פי 256 מהמחשב הראשון שלי. שהריץ דוס.

אז כן, קצת הלם התחלתי והרבה שדרוגי חומרה והנה אני, מורידה אותם אחד אחד ב-TF2. והם קוראים לי בקשר "גבר". וכשזה קורה, הצד הפוסט-פמיניסטי שלי מתעורר ואני רוטנת חזרה "אני לא גבר".

בשלב הזה כל השרת מתחיל להתעסק בהיותי בחורה/קוקסינל/הומו עם תוכנה לשינוי קול/ילד קטן /גבר גבר.

והקטע המצחיק הוא שזה לא קורה לי בשרתים בחו"ל. האם במקומות אחרים בעולם אשה בת 25 שמשחקת מחשקי מחשב "של בנים" זה דבר תקין ומקובל?

וזה המבוא. תחזרו לבקר יהיו עדכונים. ועוגה. טעימה ולחה.